אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
בשבילי השולחן ערוך | שלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן - המשך
עד עכשיו עסקנו בהתנהגות המלכות כשהיא הייתה קשורה לחלק העליון, כאשר הפרט קשור לכלל או כשהפרט יצא מן הכלל (הכלל נמצא בחלק העליון המבטא את החסד והגבורה שבתפארת). ועתה שתי המידות הבאות עוסקות במלכות בבחינת “דבר הלמד מעניינו” כלומר שהמלכות (היא ה"דבר") קשורה רק בחלק נצח והוד שבה, שהם בחינת “למד” שנאמר “וְּכָּל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'”.
コメント